דלג לתוכן העמוד
משה ארנס

לידה

1925
ליטא

פטירה

2019
ישראל

עיסוק

שר הביטחון ושר החוץ בממשלות ישראל

תאריך הנצחה

2022
 

קורות חייו

משה ארנס שר הביחון התשיעי של מדינת ישראל. זוכה פרס ביטחון ישראל (1971).

בהיותו בן 14 היגרה משפחתו מליטא אל ארה"ב שם גדל, למד ושירת בחיל ההנדסה האמריקאי (1946-1944). משה ארנס עמד בראש תנועת בית"ר בארה"ב והיה חבר באצ"ל (1948-1947) בשנת 1948 עלה לארץ. כיהן כפרופסור חבר להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון (1962-1957). מההוראה עבר לתעשייה האווירית בה כיהן כסמנכ"ל ועסק בפיתוחם של המטוסים "ערבה" ו"כפיר" (1971-1962). 

משה ארנס היה יו"ר תנועת "חרות" (1977-1672), נבחר (1974) מטעם ה"ליכוד" לכנסת וכיהן כחבר כנסת בשנים 2003-1974 לסירוגין. שימש כשגריר ישראל בארה"ב (1983-1982). כיהן כשר בממשלות ישראל השונות- שר הביטחון (1984-1983, 1992-1990, 1999) שר החוץ (1990-1988) ושר בלי תיק האחראי על ענייני המיעוטים (1988-1984).

התמנה לראשונה כשר הביטחון, לאחר שאריאל שרון הועבר מהתפקיד (פברואר 1983) בעקבות המלצות "ועדת כהן". בכהונתו זו קידם את פרויקט ה"לביא", הקים את מפקדת חילות השדה בצה"ל וקידם את מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב. בעקבות "פרשת קו 300" מינה ארנס את "ועדת זורע". התמנה לתפקיד שר הביטחון בפעם השנייה (1992-1990) לאחר פרישתה של מפלגת העובדה מההמשלה, ובכהונה זו עמדה "מלחמת המפרץ" (על ההיערכות לה וההתמודדות עם האירועים במהלכה) במוקד העשייה. שב לתפקיד בפעם השלישית (1999) בעקבות התפטרותו של יצחק מרדכי מהממשלה. בכהונתו האחרונה כשר הביטחון יזם את צמצום נוכחות חיילי צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ואת פינויים של מספר מוצבים מהמרחב. עם פרישתו מן החיים הפוליטיים שימש כראש הפורום האסטרטגי במכון לאסטרטגיה ציונית. מכהן כיו"ר המועצה הציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי וכיו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל שבשומרון.

(הטקסט מאתר משרד הביטחון)