אנחנו מנציחים היום את שמו של יואב ביטון ז"ל, בן הרצליה, שגדל והתחנך במערכת החינוך העירונית ונפל בעת מילוי תפקידו בהגנה על יישובי הצפון.

בן עשרים וחמש (25) היה יואב במותו. צעיר כל כך. יחד עם זה הוא ידע גם בזמן הקצר הזה, לתת ביטוי לכישרונות שהתברך בהם – ציור, מוסיקה וכתיבת שירים, שהראו איזה עולם פנימי עשיר היה לו. 

יואב גם היה בעל לב זהב ואדם עם איכפתיוּת ומודעות חברתית, שלא יכול היה לראות אדם בודד או זקן חסר ישע. תמיד התעניין, בדק אם הם צריכים סיוע והרבה פעמים גם הושיט יד ועזר.

לצערנו כל זה נקטע במהלך שירות מילואים בחודש מאי 1992, ומאז אתם  - בני משפחת ביטון וכל אוהביו וחבריו של יואב, כואבים את חֶסְרוֹנוֹ ומתגעגעים אליו.

הגינה שלפנינו מנציחה את יואב ואני מקווה שהיא תהיה עבורכם מקום לאיזו נחמה ומרגוע.

יהי זיכרו ברוך.