החודש לפני שנתיים נפרד מאיתנו הרב יוסף סאסי זצ"ל.

נדמה לי שכל תואר שאוסיף לשמו  לא יספיק כדי להקיף את מלוא אישיותו ומעשיו לאורך חייו.

אלה היו חיים עשירים בעשייה למען החלשים, למען הצעירים, ובעצם למען הכלל, ויותר מכך, עשירים ברצון טוב, בנדיבות ובפעילות מבורכת, שמצד אחד הייתה בה דאגה לעבר – בהנצחה וטיפוח המסורת המפוארת של יהדות לוב, ומצד

שני, דאגה לעתיד – עם הנחלת ערכים יהודיים ואנושיים לילדים ולבני נוער בשכונה שבה גר רוב חייו ואותה מאוד אהב - נווה ישראל.

למרות המצוקה הכלכלית הקשה, שהייתה מנת חלקם של רבים באותם ימים ולא פסחה גם עליו ועל בני משפחתו הענפה, שמנתה 10 ילדים, מצא הרב סאסי זמן כדי לעזור לאחרים, בעיקר בתחום החינוך.

לא אגזים אם אומר כי יש מילדי השכונה החבים לו את העובדה שנשארו במסלול החיים הנורמטיבי. 

עוד ממפעלות החסד שהרב סאסי נודע בהן: הוא שימש מלמד בבית הכנסת,

לימד והכין ילדים לבר מצווה, הכניס זוגות בברית הנישואים  - והכל חינם אין כסף.

הוא סירב בנחרצות לקבל תמורה, ונהג לומר "הכל לשם שמיים".

ר' יוסף סאסי גם נודע ביכולת הפיוט שלו ובקולו הערב. בקיאותו ברזי המוסיקה המקאמית הייתה לשם דבר ושנים רבות הוא שימש כחזן בית הכנסת הלובי בשכונה. רבים,  גם מחוץ לשכונה, נהרו לבית הכנסת, במיוחד בראש השנה, בכיפור ובפסח, כדי להתענג על שירתו.

לימים הוא הקים בשכונת שביב, יחד עם ר' מסעוד אשר סאסי, את חוג התהילים שמשך אליו קהל מכל רחבי  הארץ.

אלה רק כמה צדדים באישיותו המרתקת והרב גונית של  הרב סאסי. איש יקר, שנועם הליכותיו, צניעותו ועושרו הרוחני צריכים להוות תמרור עבורנו כדי שנדע ללכת בדרכו ולאורו.

אני מברך על כך שמועצת העיר בחרה להנציח את שמו של הרב סאסי ברחוב בשכונה שכל כך אהב.

יהי זכרו ברוך.