היום אנחנו מנציחים אדם יקר, איש שהקדיש את מרבית חייו לעזרה וּלְנתינה למען הזולת.

זהו אהרון טייכנר זיכרו לברכה, שעבר  את התופת הנאצית, הגיע לארץ וקבע בהרצליה את ביתו.

כאן עבד כאח בקופת חולים, במרפאת גוטפריד, אבל לא הסתפק בכך. כשהוא רוכב על אופניים, היה עורך  ביקורי בית, גם בלילות ובשבתות, הגיש עזרה, התעניין, ונתן לכל אחד את התחושה שהוא ממש בן משפחה.

לא פלא שרבים בעיר קראו לו "מלאך".

גם כשפרש לגימלאות המשיך אהרון לעבוד כאח בבית אבות, התנדב למשמר האזרחי, היה חבר בהנהלת מד"א ופעל לגיוס תרומות למען המעון לנשים מוכות בעיר, ובשנת 2003 הצטרף למועצת העיר כדי להמשיך ולפעול למען הציבור.

גם אנחנו בעיריית הרצליה ידענו להעריך את יכולותיו ומעלותיו הרבות, ובשנת 2000 הענקנו לו את התואר "יקיר העיר".

בכל השנים הללו היה אהרון אוזן קשבת וכתף תומכת לאלפי אנשים ומשפחות, ושמו היה שם נרדף לְטוּב לב ולתרומה למען הכלל.

היום הרצליה מוקירה לו תודה על העשייה האדירה, כשהבית שלפנינו יישא את שמו וינציח את דרכו.